© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

ארבעת הבנים בהגדה יהודית בימי הביניים

איורים תורמים לנו הרבה בהבנת חיי היומיום בכל מיני מובנים, שלא תמיד עולים מתוך המקורות הכתובים, לדוגמה:

- היסטוריה של אופנה ובגדים – מה לבשו דמויות באיורים? האם הלבוש מדגים משהו על המזג אוויר?

היסטוריה של חפצים – באיזו חפצים הדמויות משתמשים? איזו חפצים מופיעים בנסיון לדמין סיפורים מקראיים ואיך הם נראים?

היסטוריה חברתית – מי מדבר באיורים? רק גברים, או גם נשים וילדים? האם הילדים משחקים תפקידים שונים מהמבוגרים?

 

אחד מהמקורות הוויזואליים הכי יפים והכי מפורטים לחיי היומיום באשכנז בימי הביניים הוא הגדת נירנברג השנייה. הגדת נירנברג השנייה היא כתב יד של הגדה מאויירת, כנראה מאמצע המאה ה -15. הוא מכונה "הגדת נירנברג" משום שהוא היה בידי הספרייה המחוזית של העיר נירנברג שבגרמניה מאמצע המאה ה -19 ועד 1957. מקורו הקודם אינו ידוע. בשנת 1957 נרכשה ההגדה על ידי אוסף שוקן בירושלים ובשנת 2004 נרכשה על ידי מר דוד סופר מלונדון. היא נקראת "הגדת נירנברג השנייה" כדי להבדיל אותה מהגדה מאויירת אחרת, "הגדת נרינברג הראשונה", שנמצאת במוזיאון ישראל.

 

ההגדה מכילה איורים יפהפיים של מוטיבים הקשורים לחג הפסח וכן שלושה מחזורים של איורים מקראיים הקשורים לסיפור יציאת מצרים, חיי האבות ודמויות מקראיות מאוחרות יותר. איורים רבים מבוססים על סיפורים מדרשיים. המאייר של ההגדה הזאת אינו ידוע, אך החוקרים מזהים אותו כמאייר של הגדה אחרת הידועה בשם "הגדת יהודה", שנמצאת כיום במוזיאון ישראל. 

 

הגדת נירנברג השנייה, פוליו 10. אוסף דוד סופר, לונדון.

 

הדף שלפניכם (פוליו 10) הוא חלק מסדרת השאלות שארבעת הבנים שואלים בטקסט של ההגדה שנקרא בליל הסדר. בשוליים החיצוניים נמצאים שניים מתוך ארבעת הבנים, "התם" והבן "שאינו יודע לשאול", הממחישים את הטקסט הקשור. התם מצביע בידו השמאלית על הטקסט ובידו הימנית מצביע על מגילה מעל ראשו, בו כתוב: "התם לפי תומו שואל/ מה זאת ומי הגואל"מתחתיו מופיע הבן שלא יודע לשאול. הוא מתואר כטיפש צעיר, לבוש כליצן (ג'סטר - jester), קופץ קדימה ואחורה. מעל ראשו מגילה ובה כתוב: "שאינו יודע לשאול את פתח לו/ כי הוא כסיל מכל קהלו".

 

במרכז השוליים התחתונים, גבר נשען על שני אתים ומביט לעבר טירה משמאל. כתוב במגילה לידיו: "העני תוך הטיט עמד/ והמצרי אשתו שכב וחמד". הטקסא במגילה זו מבוסס על שמות רבה א, כח. מימין, משה, החובש כתר וחרב בידו, מביט אחורה, ואילו המצרי מולו נופל על הארץ. זהו איור של הסיפור שמופיע בשמות ב 12, בו משה הורג את המצרי. במגילה שליד משה כתוב: "משה כה וכה פנה [שמות ב,יב]/ ויטמן המצרי בחול באות(ה) עונה."

שאלות לדיון

1. מה הקשר בין התמונות לבין הטקסט? האם יש אותו קשר בין כל איור לבין הטקסט? האם הקשרים שיש ישירים?

2. מה הקשר בין הטקסט שמופיע בתוך האיורים לבין האיורים עצמם? האם הטקסט מסביר את האיור? האם האיור מופיע לעזרת טקסט ההגדה? או לעזרת טקסט המגילות?

3. מה אפשר ללמוד משהו מהאיורים שקשור לחיי היומיום? 

4. מדוע לדעתכם ההגדה מאויירת?

5. כיצד האיורים משנים את חווית קריאת העמוד? מה תורמים האיורים לחווית הקריאה?

6. בשביל מי לדעתכם מופיעים האיורים? מבוגרים או ילדים? נשים או גברים? יודעי קרוא וכתוב או לא?

7. האם היה מצופה מכל המסתכלים לקרוא את טקסט המגילה? או את טקסט המגילות? האם הם יכלו?

 

 

עורכת: מירי פנטון

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload