© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

הכלה המלכה

יום החתונה הוא יום חג לחתן ולכלה, לבני המשפחה, למכרים ולאורחים. ביום זה הופכים בני הזוג מרווקים לנשואים, ומתחילים לסלול את דרכם המשותפת תחת קורת גג אחת. יום החתונה הוא יום מיוחד בו מתרחשים טקסים רבים המבטאים את הערכים העומדים בבסיס הטקס כאשר רגע השיא בא לידי ביטוי באמירת המרכות ובענידת הטבעת הקידושין. כולנו היינו רוצים להרגיש מיוחד ביום החתונה שלנו, ולא רק מיוחדים, אלא להרגיש כאילו נכנסנו ליום אחד לחתונה קסומה, בה אנו נהייה בעצמנו הנסיך והנסיכה מהאגדות שבסרטי דיסני. 

 

מתוך התבוננות באחד מאיורי החתונה המוקדמים ביותר שהגיעו לידנו, ננסה להבין את אחד המקורות שתרמו להצגתה של הכלה היהודייה כמלכה. האיור נמצא בתוך מחזור תפילה בשנת 1320 ששמור בספריית העיר לייפציג שבגרמניה. האיור עצמו נועד 'לשפוך אור' על הפיוט (שיר קודש) שחיבר בנימין בן זרח בן המאה ה-11 בגרמניה או באיטליה.

השיר פותח במילים "אתי מלבנון כלה", שמבוססות על פסוק ממגילת שיר השירים. מגילה זו, המתארת סיפור אהבה בין חתן לכלה, התפרשה במסורת היהודית כמשל ליחסי האהבה בין אלוהים וישראל.

 

כמו בפסוקים משיר השירים, גיבורי הפיוט, בני הזוג האוהבים, מדומים לקב"ה ולעם ישראל. בתחילה החתן קורא לכלה להצטרף אליו. היא מתכוננת למפגש אתו, מתלבשת מתבשמת ומתארגנת. אבל האיחוד ביניהם מתעכב מכיוון שהיא נשבית על ידי המצרים המכונים בפיוט 'חמורים'. הכלה השבויה עצובה ובוכה. בני הזוג שולחים אחד לשני מכתבים עם שליחים. החתן מרגיע אותה שבהזדמנות הראשונה הוא יבוא להצילה. היא מוסרת לו שהיא ממתינה לו. ואכן, כמו שהקב"ה הציל את עם ישראל מהמצרים, גם החתן מצליח להכות את ה'חמורים' ולהציל את הכלה מעינוים והשתעבדות. הפיוט מסתיים בחגיגות גדולות, בשמחה ובהילולה. סוף טוב הכול טוב.

 

הפיוט "אתי מלבנון כלה" מושר בבית הכנסת בשבת הגדול שלפני חג הפסח. וכך, הכלה היא משל לעם ישראל השבויה בידי המצרים, ואילו החתן מצטייר כדמותו האלגורית של הקב"ה, שמחלץ את כלתו מידיהם.

 איור לפיוט "אתי מלבנון כלה" מתוך כת"י של מחזור הנמצא בספריית לייפציג.

שאלות לדיון

1. חשבו: מה האיור יכול ללמד אותנו על הצורה שבה יהודים באשכנז בימי הביניים תפסו את האהבה הרומנטית ואת החתונה?

2. מה בעלילת הפיוט מרמז על היות האוהבים זוג מלכותי?

3. מה באיור מלמד על היות האוהבים זוג מלכותי?

4. במה הרמזים באיור ובפיוט דומים ובמה הם שונים?

5. האם בישראל של ימינו נוהגות כלות לחבוש עיטורי ראש, כגון כתרים ועטרות? מה לדעתכם הסיבות לכך?

6. החתן חובש על ראשו את כובע היהודים המכונה בגרמנית 'יודנהוט', כיסוי ראש שיהודים בתקופות מסוימות בגרמניה, רצו או חויבו לחבוש כדי שכולם יזהו אותם כיהודים. האם לדעתכם סימון של בני אדם מקבוצות שונות על ידי לבוש מיוחד היא תופעה חיובית או שלילית? נסו להביא דוגמה נוספת מההיסטוריה שמחזקת את טענתכם. 

7. האם בישראל של ימינו אפשר לזהות אדם מקבוצה חברתית/תרבותית/דתית שונה רק על פי לבושו? כיצד הזיהוי מתרחש? האם צורת הלבוש היא בחירה אישית או חובה?

 

 

עורך: עידו נוי

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload