© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

ליצנים יהודים

ג'סטר (jester), ליצן חצר או שוטה, היה בדרן בימי הביניים ותקופת הרנסנס. באופן כללי הג'סטר היה בן משק הבית של אציל או של מלך ששימש לבדר אותו ואת אורחיו. בימי הביניים, ג'סטרים היו גם שחקים נודדים אשר אירחו אנשים בירידים ובשווקים. בחלק מן ההגדות המאוירות, הבן "שאינו יודע לשאול" מצויר כליצן - כמו בהגדת נירנברג השנייה:

הגדת נירנברג השנייה, פוליו 10. אוסף דוד סופר, לונדון

 

הגדת פארמה נכתבה באיטליה סביב שנת 1455. היא נמצאת כיום בספריית פארמה שבאיטליה. דף הפוליו להלן, פוליו 4, מכיל את אותו הטקסט שמופיע בדף פוליו 10 של הגדת נירנברג השנייה, לעיל.

 

 

הגדת פארמה, פוליו 4v. 

 

דף זה, מופיעים שניים מתוך ארבעת הבנים, "התם" והבן "שאינו יודע לשאול". בניגוד לאיורים בכתב יד הגדת נירנברג השנייה, ה"תם" בהגדת פארמה מוצג כזקן, ואולי כקבצן. אך הבן "שאינו יודע לשאול" מוצג בשני כתבי היד כג'סטר, עם בגדים דומים וכובע מאותו סגנון. הג'סטר בהגדת פארמה מחזיק שני חפצים, חבל וסרט על חוט.

שאלות לדיון
1. מה ההבדלים בין האיורים של הדמות של ה"תם" והבן "שאילו יודע לשאול" בהגדת נירנברג השנייה ובין הגדת פארמה? מה המשמעויות להבדלים האלה?
2. על אלו הבדלים נוספים אפשר להצביע בין הדפים? מה חסר בכתב יד פארמה בניגוד לכתב יד נירנברג?

3. מדוע לדעתכם הבן "שאינו יודע לשאול" מוצג בדמותו של גאסטר?
4. על בסיס הדימויים, מה ניתן להבחין על מעמדם של הג'סטרים בימי הביניים?
5. איך ידעו היהודים איך נראו הג'סטרים - הלבוש שלהם, התנועות שלהם והחפצים שהם החזיקו?
6. נסו לשער: האם יהודים היו עשויים להכיר ג'סטרים בחיי היומיום שלהם?
7. מה אפשר ללמוד מהנוכחות של ג'סטרים בהגדות של ימי הביניים על יחסי הגומלין בין יהודים ללא יהודים בתקופה הזו?

 

 

עורכת: מירי פנטון

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload