© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

על חינוך נערים בימי הביניים

המקור שלפניכם עוסק בחינוך נערים ונערות בימי הביניים, והוא מראה לנו שאז היו תפיסות חינוך שונות מאשר בימינו. למשל, פעם חשבו שמי שלא לומד או מתנהג כמו שצריך ראוי לקבל מכות. כבר בתנ"ך, בספר משלי נאמר: "חושך שבטו שונא בנו." שבט הוא מקל, והפסוק אומר שמי שלא מכה את בנו, הוא למעשה שונא אותו. מאות שנים חשבו המבוגרים שלהכות ילדים שלא מתנהגים כראוי יועיל לחינוכם. היום הגישה החינוכית מאוד שונה. אבל המחבר אומר עוד כמה דברים. למשל הוא טוען שכל המידות, תכונות האופי והמעלות שיש לאדם בעת זקנתו היו בו כבר כשהיה נער. הוא גם אומר שאת התכונות והמידות המשתרשות בנער קשה מאוד לשנות בגיל מבוגר.

 

 

 

אורחות צדיקים הוא ספר מוסר שנכתב באשכנז במאה הארבע-עשרה בידי מחבר אנונימי. מטרת המחבר היא ללמד נערים (אבל גם מבוגרים) כיצד עליהם להתנהג, מה עליהם לחשוב ולהזהיר אותם ממה שעלול לקרות אם הם לא יתנהגו כראוי. כל פרק בספר מוקדש למידה אחת, למשל: אהבה, שנאה, בושה, עזות, רחמים, אכזריות,  לשון הרע ועוד רבות. המחבר מושפע מספר חסידים ומצטט אותו, כמו כן מוזכרים בספר שמות רבנים אשכנזים חשובים כמו רבי אלעזר בן יהודה מוורמס, רבי יצחק מוינה, רבי אליעזר בן יואל ועוד.

המקור מופיע בהקדמה לספר אורחות צדיקים:

 

"עוד אמר שלמה (משלי כ יא): "גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו". זה הפסוק נאמר על הבחנת הנערים, כי מנעוריהם ניכרו מידותיהם, כמו שתראה מקצת הנערים נראית בהם מידת בושה, ומקצתם – העזות, ומקצתם נוטים אל התאוה, ומקצתם נוטים אל מעלות טובות. ודע, כי כל מידות האדם, אשר תראה בו בימי הבחרות והזקנות, הן היו בימי הילדות והשחרות. אך בזמן ההוא לא היה בו כח להראותן ולהביאן לידי המעשה. והנערים, אשר גדלה עליהם נבלות, אפשר שיכול האדם להעתיקם אל הדרך הטובה, כי נוח להם לקבל, ואין בהם כח וחכמה לצאת ולברוח מתחת יד המייסר, והם צריכים לסבול. אבל בימי הזקנה אינם נעתקים בקל ממה שהיו בו בימי הבחרות."

 

במעלליו: במשחקיו ובתעלוליו

יתנכר: ניתן להכיר את אופיו

זך: נקי מכל עול

ישר פעלו: לא עושה שטויות

בחרות: תקופת הנעורים

שחרות: תקופת הילדות

נבלות: מעשים רעים

שאלות לדון

1. המחבר טוען שתכונות האופי מוטבעות באישיות שלנו כבר בגיל צעיר, "כי מנעוריהם ניכרו מידותיהם". למשל, שמי שביישן תמיד היה ביישן, ומי שחוצפן תמיד היה חוצפן. האם אתם מסכימים עם טענה זו. האם יכול להיות מישהו או מישהי שהוא מוחצן או חוצפן ושהיה פעם ביישן?

2. לדעת המחבר נערים שאינם מתנהגים כראוי צריכים לסבול מיד המחנך. איזה דרך אתם מציעים לחנך מי שעושה מעשים רעים, או מי שמתנהג בצורה רעה או פוגענית, או מי שלא רוצה ללמוד?

3. במקור זה מוצגת גישה פסימית לגבי יכולת בני ובנות האדם לשנות את התנהגותם בהגיעם לבגרות, ולפיה מה שהתקבע בגיל צעיר מאוד קשה לשינוי בגיל מבוגר. האם אתם מסכימים עם גישתו?

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload