© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

מתחים בין יהודים ונוצרים בפריס

רבים מהיהודים אירופה בימי הביניים התפרנסו ממתן הלוואות בריבית לשכניהם הנוצרים. נוצרי היה מקבל מיהודי סכום כסף הנחוץ לו לעסקיו, ומתחייב להחזיר ליהודי את אותו הסכום לאחר זמן קבוע, בתוספת תשלום נוסף. שירות זה, אותו מספקים היום בנקים וחברות אשראי, היה נחוץ מאוד גם בימי הביניים בכדי לקיים כלכלה משגשגת. אלא שחוקי הכנסייה אסרו על נוצרים להלוות האחד לרעהו בריבית (אם כי היו כאלו שהתעלמו מחוקים אלו), והשאירו את היהודים למלא תפקיד זה. על אף נחיצותן של ההלוואות בריבית, נוצרים רבים ראו בהן ניצול של הלווה על ידי המלווה, ונטרו טינה ליהודים על שעסקו בהן. לכן, היו היהודים תלויים לרוב בחסדיו של המלך, שיגן עליהם מפני זעמם של נתיניו הנוצרים. כך נוצר קשר של חסות בין המלך ליהודים ברבות מארצות אירופה הנוצרית. אלא שלא תמיד ניתן היה לסמוך על חסותו של המלך.

 

 

הכתרתו של פיליפ-אוגוסט, מתוך כת"י מהספריה הלאומית בפריס, MS. Bibliothèque Nationale de France, fr. 308-311. 

(Wikimedia Commons)

 

במקור שלפנינו, שנכתב על ידי נזיר בשם ריגור, מתוארים המתחים שהתגלעו בין יהודים ונוצרים בפריז על רקע עיסוקם הכלכלי של היהודים. המלך הצרפתי, פיליפ-אוגוסט, החליט לבסוף לבטל את החסות שנתן ליהודי ארצו, וגירש אותם ממלכתו בשנת 1182 (אם כי הוא שינה את דעתו ונתן להם רשות לחזור כמה שנים  מאוחר יותר). הקטע שלפנינו מסביר חלק מהסיבות לגירוש.

"בזמן ההוא חיו יהודים רבים מאוד בצרפת. הם נאספו לשם במשך זמן רב בשל השלום הממושך והחירות ששררו בצרפת. וכן מכיוון שהיהודים שמעו על עוצמתם של מלכי צרפת כנגד אויביהם, וחסדם הרב כלפי נתיניהם. לכן, זקניהם ואלו המלומדים יותר בחוקי משה שכונו מורים [רבנים], החליטו לבוא לפריז. אחרי שחיו שם זמן רב, הם הפכו כה עשירים שהם קנו לעצמם מחצית מהעיר. בניגוד לחוקי האל והכנסייה, הם לקחו לעצמם משרתים ושפחות נוצרים שעבדו בביתם. אלו, לאחר שעזבו במוצהר את דתו של ישו המשיח, התחברו עם היהודים והפכו לחלק מהם. ובנוסף, היות שהאל אמר למשה בספר דברים "לא תשיך לאחיך נשך כסף [...] לגוי תשיך" (דברים כג 20 - 21), היהודים מבינים "גוי" כנוצרי, ולכן מלווים את כספם לנוצרים בריבית. ואכן, הם מטילים עול כה גדול על עירונים, חיילים ואיכרים, מהפרוורים, מהמבצרים ומהכפרים, שרבים נאלצים לוותר על כל נכסיהם. אחרים מאנשי פריז הוחזקו בשבועה בבתי היהודים, כאילו היו אסירים בכלא. כאשר שמע על כך המלך הנוצרי פיליפ, הוא נמלא באדיקות, ופנה להתייעץ עם נזיר מסוים בשם ברנרד, אדם דתי ביותר וקדוש, שחי באותו הזמן ביער של וינסן [ליד פריז]. בעצתו, הוא שיחרר המלך את כל יהודי הממלכה מחובם ליהודים, ושמר חמישית מסכום החוב לעצמו."

 

Rigord, Gesta Philippi Augusti, in Oeuvres de Rigord et de Guillaume Le Breton, historiens de Philippe-Auguste, ed. H. F. Delaborde (Paris: Renouard, 1882), 24-25.

שאלות לדיון

1. כיצד נראתה הקהילה היהודית בפריז במאה ה-12? מה היה גודלה? מי הנהיג אותה? במה עסקו היהודים?

2. מהן הסיבות שמפרט המקור למתחים שהתגלעו בין יהודים לנוצרים בפריז בשנת 1182?

3. מהן הקשיים החברתיים שנוצרו מכך שהיהודים פעלו כמלווים בריבית? מה דעתו של המחבר על מצב זה?

4. מדוע חש המלך צורך להתערב במצב? מהן הסיבות הדתיות והכלכליות לגרמו לו לעשות כן?

 

 

עורך: צפריר ברזלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload