© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

פיקניק בשבת

מבין מגוון המקורות שמלמדים אותנו על חיי היומיום באשכנז בימי הביניים ישנם "ספרי מנהגים", בהם תועדו המנהגים המקומיים על ידי הסמכות הרבנית המקומית. מחברי הספרים לעיתים משקפים בלי כוונה פרטים קטנים על מציאות החיים ועל המצב בשטח. לדוגמה, גם אם המחברים לא התכוונו לכתוב ספר על סוגי האוכל שיהודים אכלו, הם מציינים זאת תוך כדי הדיון במנהגים שקשורים לסעודות חג. כמו כן, לפעמים המחברים של הספרים מביעים את עמדתם על מנהגים מסוימים. הם מתנגדים למנהג מסוים או מדגישים את החשיבות של מנהג אחר. כך אפשר ללמוד גם מה היה נהוג באמת: אם הם מתנגדים למנהג, כנראה שאכן נהגו כך, ואם הם מדגישים את החשיבות של מנהג אחר, יכול להיות שלא תמיד דבקו במנהג הזה.

 

המקור שלפניכם לקוח מספר מנהגים בשם "ספר הרוקח". הספר חובר בידי רבי אלעזר מוורמייזא (1164-1240), שזכה לכינוי "הרוקח". הוא פעל באחד המרכזים החשובים של יהודי אשכנז בימי הביניים - אזור קהילות שו"ם (שפירא – שפייר, וורמיזא – וורמס ומיינץ – מגנצא) – ועמדותיו השפיעו הרבה על היהודים באזור אפילו לאחר מותו. "ספר הרוקח" שהוא חיבר מתייחס לכמעט כל נושא שנוגע בחיי היומיום של יהודי וורמס, מכשרות ולבוש עד תפילה ואוכל.

"אדם שאוכל על גבי עשבים בגן בשבת שלא ישפוך מים על הזרעים כשנוטל ידיו או שופך לחוץ"

(ספר הרוקח, עמ' מה)

תיאור של אכילה בחוץ מתוך הגדה איטלקית מן המאות ה-18 - 19. Gamma.U.1.30 fol. 13 

 

 

שאלות להבנה:

1. איזו מידע אנחנו מקבלים מהמקור לגבי המקום שבו אכלו ארוחות שבת בוורמס בימי הביניים?

2. מה אנחנו יודעים על המרחב שבו אכלו מהמקור? מה חסר לנו בתיאור של הרוקח?

3. האם הרוקח מצפה שכל יהודי וורמס כבר מכירים את ההלכות האלו?

4. האם זה מפתיע שאנשי ימי הביניים נהגו (לפעמים) לאכול בגן?

5. למה הרוקח כתב את ההלכה הזו, לדעתכם?

6. האם העובדה שהוא כתב את ההלכה מלמדת אותנו משהו על יהודי וורמס? אם כן, מה?

 

 

עורכת: מירי פנטון

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload