© 2023 by Beyond the Elite.

Please reload

מקורות אחרונים

שבועת נשים בימי הביניים

שבועה בבית הדין הייתה התגלמות של צדק באשכנז של ימי הביניים, והיווה תחליף לגיטימי כאשר לא היו ראיות או עדים. הרבה מקרים שהובאו בפני בית-הדין סוכמו בשבועה שהביאה לידי פסיקה וסגרה את התיק. יהודי ימי-הביניים התייחסו לשבועה בכובד ראש, ולכן רבים ניסו להימנע משבועה, היות והיא מסמלת מעמד בעלת חשיבות רבה שיש לקחת ברצינות יתרה. נשים יהודיות באשכנז נאלצו להישבע מול בית-דין בדיוק כמו גברים, כאשר תבעו או נתבעו. לעומתן, נאסר על נשים יהודיות אחרות בספרד וצפון אפריקה לעמוד ברשות עצמן. בשביל שתוכלנה להישבע, היה עליהן להגיע לבית-הדין עם אפוטרופוס, בין אם הוא בעל, אב או כל אחראי אחר. כמוכן, נשים נוצריות באזורים אלו גם כן לא יכלו להישבע באופן עצמאי מול בית-דין, מה שהפך את שבועת הנשים היהודיות ואשכנזיות למצב ייחודי.   

 

ובכל זאת, רבנים רבים באשכנז לא הרגישו בנוח עם מעמד ייחודי זה שניתן לנשות אשכנז, וניסו למנוע מהן להגיע, להעיד ולהישבע לבד מול בית-הדין. דרך מקור זה, נראה התייחסות של הגאונים לסוגיה זו, שהעסיקה חכמים רבים בני התקופה. האם ניתן להשביע אישה בפני בית הדין? מתי יהיה אפשר להשביע ומתי לא?

 

 איור של שופט ויועצים, מתוך תנ"ך מארצות השפלה, סביב שנת 1440.

התנ"ך נמצא באוספי הספריה הבריטית בלונדון, BL. Ms. Add. 15410, fol. 160

 

מקור זה לקוח משו"ת (=שאלות ותשובות) מהר"ם מרוטנבורג. שו"ת היא סוגה, בעיקר הלכתית, שבה אדם שולח שאלה הלכתית לדמות בעל סמכות בסמיכות גיאוגרפית, ומקבל בתמורה תשובה לשאלתו. לאורך השנים, נאספו שאלות ותשובות שנחשבו לחשובים ורלוונטיים גם לדורות הבאים על ידי גורמים שונים, שהתפרסמו כספרי שו"ת לשימוש הדורות הבאים. סוגת השו"ת הייתה מאוד נפוצה באשכנז של ימי-הביניים, ויש לנו אלפי שאלות ותשובות שנשלחו לרבנים שונים בכל מיני נושאים. שו"תים אלו מספקים לנו מבט אל תוך חייהם היומיומיים של אנשי אשכנז, שכן דרכם ניתן לראות אילו שאלות הטרידו אותם, ומה אולי עשו בנידון.

 

מהר"ם מרוטנבורג (1220 - 1293) היה אחד הפוסקים הגדולים של אשכנז בימי-הביניים, ויש בידינו מעל לאלף תשובות שכתב לאורך חייו. הוא היה חכם בעל השפעה רבה על קהילות אשכנז, בחייו וגם אחרי מותו. דרך בחינה של תשובותיו, ניתן ללמוד הרבה על סוגיות שהטרידו אנשים, ואלו פתרונות הציעו להם.  

נמצא בתשובות הגאונים: ראובן שהפקיד אצל אשת שמעון שאין כוח בידי בית-דין להשביעה, הואיל ורשות אחרים אליה, אבל יכול הוא להחרים סתם בבית-הכנסת ויודיעה.

ואם הודתה, יכתבו הודאתה וימסרו ביד המפקיד, שאם נתאלמנה או נתגרשה יגבה ממנה.

 

(תשובות מהר"ם מרוטנבורג, סימן קפ"ד)

 

הפקיד: נתן ראובן בידי אשת שמעון כסף/רכוש שתשמור.

יודיעה: יגרום לה להתוודות.

יגבה: ייקח בחזרה את מה שהיה בידה, אולי עם קנס.

שאלות לדיון

1. מה הקשר בין ראובן לאשת שמעון?

2. במה הוא מאשים אותה?

3. האם יכולה אשת שמעון להתגונן בבית הדין ולהישבע? ואם כן, מתי?

4. מה ראובן יכול לעשות במקום העמדתה לשבועה?

5. אם מתברר כי ראובן צדק וכי חייבת לו כסף, האם יכול לגבות ממנה? ואם כן, מתי?

6. מדוע, לדעתכם, חכמים רבים באשכנז רצו למנוע מנשים להישבע מוך בית-דין? הרי המקורות מראים כי נוהג זה היה מקובל.

7. איזה כוח שבועה מול בית הדין יכולה לתת לאישה?

8. למה האישה יכלה להישבע כששינתה את הסטטוס שלה?

9. מה ניתן להגיד על יחסי שכנות/חברות בין אנשים במבט על תשובה זו?

10. מה, לדעתכם, המשמעות של חרם בקהילה אשכנזית בימה"ב?

11. למה, לדעתכם, יכלה אשת-שמעון לתת לראובן כסף רק לאחר שהתאלמנה/התגרשה?

 

 

עורכת: אטל קלאורה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload